השאיפה לעבוד עם רשויות מקומיות – עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות – היא יעד משותף לרבים בענף הבנייה והתשתיות. בדרך כלל, פרויקטים ציבוריים מציעים היקפי עבודה גדולים, יציבות פיננסית יחסית והזדמנות לתרום לפיתוח הקהילה – אולם, בניגוד למה שאולי נדמה, הגישה למכרזים של הרשות המקומית אינה פתוחה לכל קבלן.
יצאנו לבדוק ביחד עם עו"ד טל בייצר, עורך דין לענייני רישום קבלנים, מהם הקריטריונים ותנאי הסף הבסיסיים אשר כל קבלן נדרש לעמוד בהם בשביל לעבוד מול רשויות מקומיות ואזוריות בישראל.
האם כל קבלן יכול להציע את עצמו במכרזים של הרשות המקומית?
הבסיס החוקי להתנהלות המכרזים הציבוריים בישראל הוא חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 יחד עם תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 וחוקים נוספים כגון פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות. מטרתם העיקרית של חוקים אלו היא להבטיח שקיפות, שוויון, תחרות הוגנת ומקצועיות בהתקשרויות מול גופים ציבוריים.
לפי עו"ד טל בייצר, כמעט בכל מכרז משמעותי של הרשויות המקומיות בתחומי ההנדסה הבנאית (בנייה, סלילה, תשתיות, פיתוח ועוד), הדרישה המרכזית היא כי הקבלן המציע יהיה קבלן מוכר (כוכבית) אשר רשום בפנקס הקבלנים של רשם הקבלנים. לא רק זאת, אלא שלרוב המכרז יציין גם את הסיווג הקבלני הנדרש (קבלן רשום ג3, קבלן רישום ג5 וכדומה) ואת ענפי הרישום בפנקס הקבלנים (ענף ראשי או משני בהתאם לפרויקט שמבוצע בשטח).
מדוע הרשויות המקומיות מעוניינות לעבוד רק מול קבלנים רשומים?
לפי עו"ד טל בייצר, הדרישה הבסיסית של הרשות המקומית לרישום בפנקס הקבלנים אינה שרירותית, אלא נובעת ממספר סיבות מהותיות:
- הבטחת מקצועיות ואיכות – רשם הקבלנים בודק את ניסיונו המקצועי, השכלתו ויכולותיו הפיננסיות של הקבלן. כתוצאה מכך, כאשר רשות מקומית מתקשרת עם קבלן רשום, היא מקבלת ערובה מראש לכך שמדובר בקבלן מקצועי, בעל ידע וניסיון מוכחים, המסוגל לבצע את העבודה ברמה הנדרשת.
- יציבות פיננסית ואחריות – פרויקטים ציבוריים כרוכים בסכומי כסף משמעותיים וכתוצאה מכך הרשויות המקומיות חייבות לוודא שהקבלן יציב פיננסית ויכול לעמוד בהתחייבויותיו. הרישום בפנקס הקבלנים מהווה אינדיקציה לכך שהקבלן נבדק גם מהיבט זה, ומסוגל לספק בטוחות וערבויות כנדרש בחוק.
- פיקוח ואכיפה – קבלן רשום כפוף לפיקוחו של רשם הקבלנים. במקרה של כשלים, ליקויים או הפרות, כאשר לרשם הקבלנים סמכות לנקוט בצעדים משמעתיים נגד הקבלן ואף לבטל את רישיונו. עובדה זו משרה על הקבלן אחריות רבה יותר ומבטיחה שהרשות המקומית תוכל לפעול מול הקבלן או רשם הקבלנים במקרי קיצון.
- צמצום סיכונים משפטיים ותדמיתיים – עבודה עם קבלן לא רשום עלולה לחשוף את הרשות המקומית לסיכונים משפטיים (למשל, תביעות בגין ליקויי בנייה או פגיעה בבטיחות). בנוסף, בחירה בקבלן לא מוסמך עלולה לפגוע בתדמית הציבורית של הרשות המקומית.
- דרישות ביטוח ובטחונות – פרויקטים ציבוריים דורשים מהקבלן להציג פוליסות ביטוח מקיפות (כגון אחריות מקצועית, חבות מעבידים, ביטוח עבודות קבלניות) וכן בטחונות (כמו ערבות ביצוע, ערבות טיב).
לפי עו"ד טל בייצר, קיימים מקרים חריגים בהם קבלן שאינו רשום יכול לבצע עבודות עבור הרשות המקומית, אך אלו לרוב יהיו:
- עבודות קטנות מאוד ולא מהותיות – עבודות שאינן מוגדרות כעבודות הנדסה בנאיות על פי חוק או שהיקפן כה קטן עד שהן פטורות מהדרישה לרישום (לדוגמה, עבודות תיקון קלות ביותר, שאינן דורשות ידע הנדסי)
- עבודות קבלנות משנה – קבלן שאינו רשום יכול לשמש כקבלן משנה עבור קבלן ראשי רשום שזכה במכרז. במקרה זה, האחריות הכוללת כלפי הרשות נשארת בידי הקבלן הראשי הרשום.
אבל גם במקרים אלה, הרשות המקומית תעדיף לעבוד מול קבלן רשום מכל הסיבות שצוינו לעיל, גם אם החוק אינו אוסר עליה בפירוש התקשרות עם קבלן שאינו רשום עבור עבודות מסוימות.
לסיכום, הגישה למכרזים של הרשות המקומית היא פריבילגיה השמורה לקבלנים שעמדו בדרישות חוקיות ומקצועיות מחמירות. הדרישה הבסיסית לרישום הקבלן בפנקס הקבלנים של רשם הקבלנים, בסיווג ובענף המתאימים לפרויקט, היא תנאי סף כמעט בכל מכרז של הרשות המקומית. מדיניות זו נועדה להגן על האינטרס הציבורי, להבטיח את איכות הפרויקטים, בטיחותם ואחריות הקבלן.
קבלנים עצמאיים שמעוניינים להשתלב בפרויקטים עירוניים וציבוריים חייבים לבצע את הליכי הרישום והסיווג מול רשם הקבלנים – מהלך זה דורש השקעה כספית, זמן ובירוקרטיה – אך, בסופו של דבר הוא פותח דלתות להזדמנויות חדשות, שיתופי פעולה עם רשויות ואפשרות לגידול עסקי משמעותי לאורך זמן.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד טל בייצר אשר מעניק שירותים משפטיים, רישום או סיווג קבלנים מול רשם הקבלנים בפריסה ארצית מהצפון ועד הדרום.